כשמדובר בהגנה על מבנים מפני אש, מרבית האנשים חושבים תחילה על מערכות כיבוי אש אקטיביות: ספרינקלרים, גלאי עשן, מטפים וציוד כיבוי אחר. ואולם, מומחי בטיחות אש ברחבי העולם מסכימים כי מיגון אש פסיבי הוא למעשה העמוד השדרה של כל אסטרטגיית הגנה יעילה מפני שריפות. מדוע? התשובה טמונה בהבנה מעמיקה של האופן שבו שתי השיטות פועלות, ומה קורה כאשר מערכות אקטיביות נכשלות.
למה אסור לסמוך רק על מערכות אקטיביות?
מערכות כיבוי אש אקטיביות הן ללא ספק חיוניות, אך הן סובלות ממגבלות משמעותיות. סטטיסטיקות בינלאומיות מראות שכשליש ממערכות הספרינקלרים אינן פועלות כראוי בשעת שריפה בשל תחזוקה לקויה, לחץ מים נמוך, או פגיעה פיזית בצנרת. גלאי עשן עלולים להיפגע מאבק, לחות או סוללות שהתרוקנו. אפילו מערכות מתוחזקות היטב תלויות בגורמים חיצוניים: אספקת חשמל יציבה, לחץ מים מספק, ותגובה מהירה של הציוד.
לעומת זאת, מיגון פסיבי פועל באופן מיידי וללא תלות בשום גורם חיצוני. קיר אש, דלת חסינת אש, או איטום מעברים תקני נמצאים במקומם תמיד – 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, בלי צורך בחשמל, מים או הפעלה ידנית. זוהי הגנה שקטה שעובדת ברגע שהאש מתחילה להתפשט, מבלי להמתין לזיהוי, להפעלה או לתגובה מכנית כלשהי.
כיצד מיגון פסיבי חוסך זמן קריטי לפינוי?
אחת המטרות המרכזיות של מיגון אש היא למקסם את זמן הפינוי הבטוח של אנשים מהמבנה. בשריפה ממוצעת, רוב נפגעי התמותה נגרמים משאיפת עשן, לא מהלהבות עצמן. מערכות מיגון אש פסיבי מחלקות את המבנה לתאים נפרדים, ובכך מאטות או מונעות לחלוטין את תנועת האש והעשן בין חללים שונים. לפי מחקרים בינלאומיים, בניין עם מיגון פסיבי תקין יכול להכיל אש לשעה עד שעתיים בממוצע, לעומת 15-20 דקות בלבד במבנה ללא הגנה פסיבית.
בישראל, תקנות התכנון והבנייה מחייבות התקנת קירות אש, תקרות עמידות באש ואיטום מעברים בהתאם לתקן 931 ו-2174. דרישות אלה אינן מקריות – הן נועדו להבטיח שאש שמתחילה בחדר אחד לא תתפשט למשך 60, 90 או 120 דקות, תלוי בסיווג המבנה. זמן זה הוא קריטי לפינוי מסודר של דיירים, במיוחד באוכלוסיות פגיעות כמו בתי חולים, בתי ספר או מבנים גבוהים.
מה קורה כאשר מערכות אקטיביות נכשלות?
שריפות אסון היסטוריות מלמדות שרוב הנזקים הקטסטרופליים התרחשו כאשר מערכות אקטיביות לא פעלו ולא היה מיגון פסיבי מספק. מגדל גרנפל בלונדון הוא דוגמה קיצונית: שריפה שהתחילה במקרר במטבח התפשטה במהירות דרך חיפוי חיצוני דליק ודרך פתחים לא אטומים בקירות. תוך שעות ספורות, 72 בני אדם איבדו את חייהם. חקירות הראו שהיעדר מיגון פסיבי נאות היה גורם מרכזי באסון.
במקרים דומים ברחבי העולם, היעדר או כשל במערכות פסיביות הוביל להתפשטות מהירה של אש בין קומות ואזורים שונים. כאשר ספרינקלרים לא פעלו בזמן או שלחץ המים לא הספיק, היעדר חסמים פיזיים כמו קירות אש ואיטום מעברים תקין אפשר לאש לנוע בחופשיות. לפי נתונים של National Fire Protection Association, מבנים עם מיגון פסיבי תקין מפחיתים את הסיכוי להרס מוחלט ב-85 אחוזים לעומת מבנים עם מערכות אקטיביות בלבד.
מדוע עלות לטווח ארוך נמוכה יותר?
אחד היתרונות המשמעותיים של מיגון פסיבי הוא החיסכון הכלכלי לאורך זמן. מערכות אקטיביות דורשות תחזוקה שוטפת: בדיקות תקופתיות של ספרינקלרים, החלפת גלאי עשן, ניקוי צנרת, מילוי מטפים ועוד. עלויות אלה מצטברות לסכומים משמעותיים לאורך חיי המבנה. לעומת זאת, מיגון פסיבי שהותקן כהלכה אינו דורש כמעט תחזוקה. קירות אש, לוחות חסיני אש ואיטום מעברים תקין פועלים בלי התערבות אנושית ובלי עלויות שוטפות.
נוסף על כך, חברות ביטוח מכירות בערך המוסף של מיגון פסיבי ומציעות הנחות בפרמיות ביטוח למבנים המצוידים במערכות אלה. הסיבה פשוטה: הסיכון לנזק כולל נמוך משמעותית, ובמקרה של שריפה, הנזק מתמקד באזור מוגבל ולא מתפשט לכל המבנה. זהו חיסכון כפול – בעלויות תחזוקה שוטפות ובפרמיות ביטוח.
איך מיגון פסיבי מגן על שלד המבנה?
היבט קריטי נוסף הוא ההגנה על השלד הקונסטרוקטיבי של המבנה. פלדה, שהיא אחד מחומרי הבנייה הנפוצים ביותר, מאבדת 50 אחוזים מחוזקה בטמפרטורת 550 מעלות צלזיוס בלבד. בשריפה אינטנסיבית, טמפרטורות יכולות להגיע ל-1,000 מעלות תוך דקות ספורות. מיגון פסיבי של קונסטרוקציית הפלדה – באמצעות ציפויים תופחים, לוחות מינרליים או טיחים מיוחדים – מאט את חימום המתכת ומאפשר למבנה לשמור על יציבותו למשך שעות.
קריסת שלד מבנה בזמן שריפה היא אחד התרחישים הקטלניים ביותר. מיגון פסיבי תקין של קורות, עמודים וקונסטרוקציות פלדה מונע קריסה פתאומית, נותן זמן לפינוי מלא של דיירים ומאפשר לצוותי כיבוי להיכנס למבנה בביטחון. לפי תקני ASTM International, חומרי מיגון פסיבי נבדקים בטמפרטורות קיצוניות ונדרשים לעמוד בתקן של 120 דקות לפחות.
למה תקינה מחמירה היא יתרון?
בניגוד למערכות אקטיביות שיכולות "להסתדר" עם תחזוקה חלקית או מוצרים לא סטנדרטיים, מיגון פסיבי חייב לעמוד בתקנים קפדניים. בישראל, כל חומר המשמש למיגון פסיבי חייב לעבור את בדיקות מכון התקנים הישראלי או לעמוד בתקנים בינלאומיים כמו UL, FM, EN ו-BS476. דרישה זו מבטיחה שכל מרכיב במערכת ההגנה הפסיבית עומד בסטנדרטים המחמירים ביותר ויפעל כנדרש בזמן אמת.
אלומות אש ממשיכה להוביל את תחום מיגון האש הפסיבי בישראל כבר יותר משני עשורים, תוך שמירה על סטנדרטים גבוהים, עמידה בתקנים מחמירים, והצעת פתרונות מתקדמים ומותאמים לצרכי השוק הישראלי. בעולם שבו בטיחות אש הפכה לנושא קריטי יותר מתמיד, החברה ממשיכה לחדש ולהוביל, תוך הבטחת הגנה מיטבית על חיי אדם ורכוש.
איזה תפקיד ממלאים פתרונות משולבים?
חשוב להדגיש שמיגון פסיבי אינו מחליף את המערכות האקטיביות אלא משלים אותן. האסטרטגיה האופטימלית לבטיחות אש היא שכבות הגנה מרובות: מערכות גילוי וכיבוי אקטיביות פועלות בשילוב עם מיגון פסיבי שמונע התפשטות במקרה של כשל. כך, גם אם מערכת אחת נכשלת, השכבות הנוספות ממשיכות לפעול ולהגן.
לפי מומחים בינלאומיים, מבנים בעלי הגנה כפולה – אקטיבית ופסיבית – מציגים ביצועי בטיחות מצוינים. המפתח הוא תכנון נכון מראש, הקפדה על תקנים ובחירת מוצרים איכותיים ומאושרים. בסופו של דבר, בטיחות אש אינה משהו שאפשר לקחת סיכונים לגביו, והשקעה במיגון פסיבי תקין היא השקעה בשקט נפשי ובהגנה לטווח ארוך.